החלטה בתיק ה"פ 26318-11-12 - פסקדין

לפני בקשה לשחרור ערובה ולתיקון טעות סופר ובקשה להורות לחברת ההפקות "שרית הפקות" להעביר את הכספים המוחזקים על ידה למבקשת. כן מבוקש להגדיל את סכום ההוצאות שנפסק בפסק הדין מיום 12.8.13 (להלן:-" הבקשה").

המבקשת הגישה ביום 19.8.13 את הבקשה במסגרתה ארבע עתירות שונות. להלן אתייחס ואכריע בכל עתירה בנפרד:

האחת, בקשה לשחרור ערובה-  בהעדר התנגדות אני נעתרת כמבוקש.

השנייה, בקשה לתיקון "טעות סופר" בפסק הדין - המבקשת סבורה כי מאחר שביקשה במסגרת כתב התביעה את קבלתם של מלוא המסמכים והחשבונות אודות התקשרויות שהתבצעו שלא באמצעותה החל מיום חתימת ההסכם עד לתום תקופת ההסכם (אוקטובר 2014) בעוד במסגרת פסק הדין קבעתי כי המבקשת זכאית לקבלת האמור רק עד ליום הגשת התובענה, הרי שעסקינן בטעות סופר.

תחילה אבהיר כי אין מדובר בטעות סופר ומשכך דרך תקיפת ההחלטה אינה באמצעות בקשה לתיקון טעות סופר. למעלה מן הצורך אתייחס למבוקש בה ואסביר מדוע טענותיה של המבקשת, דינן דחייה. אמנם קבעתי כי המבקשת לא היא שהפרה את ההסכם אלא היה זה דווקא המשיב 1 (להלן:-" המשיב") באמצעות אחיו, המשיב 2, אך עם זאת, כפי שקבעתי עוד עסקינן במעין חוזה לשירות אישי שלא ניתן לכפות קיומו על צד שאינו מעוניין בו, קרי המשיב (חרף העובדה שהודעת הביטול ניתנה שלא כדין). משהכרעתי כי לא ניתן לאכוף את ההסכם ודאי שלא ניתן לכבול את המשיבים להעביר למבקשת מסמכים וחשבונות שעניינם התקשרויות שיתקיימו עד לתום תקופת ההסכם, קרי עד אוקטובר 2014. בפסק הדין נקבע כי המשיב אינו כפוף לאמור בהסכם ומשכך כל התקשרות עתידית שביצע אינה חוסה תחת תנאי ההסכם ומשכך אין הוא חייב בגינה דין וחשבון למבקשת. קו פרשת המים שנקבעה כמועד שעד אליו יועברו המסמכים והחשבונות הוא מועד הגשת התובענה שכן התובענה התקבלה כאמור, באופן חלקי והמבקשת זכתה לקבל חלק מסעדיה המבוקשים. נוכח העובדה שסברתי כי אין לאכוף את ההסכם ודאי שלא ניתן לחייב את המשיב בחובות עתידיות הנובעות מהסכם זה, ובכללן, מתן דיווח אודות הכנסותיו מההופעות למבקשת. לא מצאתי לנכון לחייב את המשיב באמור בהסכם למשך התקופה בה נוהל התיק (ודאי שלא לאחר שתמה ההתדיינות בו) אלא הגבלתי את האמור למועד בו הוגשה התובענה.

מכל האמור לעיל, הבקשה לתיקון טעות סופר נדחית, מה גם שאין עסקינן כלל בטעות סופר כמפורט לעיל.

השלישית, בקשה להורות לחברת "שרית הפקות" להעביר את הכספים אותם היתה אמורה להפקיד בקופת בית המשפט, לידי המבקשת. כאמור, בפסק הדין קבעתי כי מאחר ש"שרית הפקות" לא הפקידה הכספים בקופה איני נדרשת להכריע בעניינם. המבקשת סבורה בבקשה כי חלק מהכספים מגיעים לה בגין שירותים שהעניקה למשיב במסגרת ההסכם, שכן היא זו ששיווקה את ההופעות בגינן מוחזקים הכספים ועותרת היא להעברתם לרשותה במלואם (גם את חלקו של המשיב). זאת מהחשש שאם בסופו של יום תזכה בתביעה כספית אותה מתעתדת היא להגיש נגד המשיב, עלולה היא להיוותר מול שוקת שבורה, שכן המשיב 2 ואביו הוכרזו כפושטי רגל וחוששת היא פן המשיב גם ינסה לבצע הליכי פשיטת רגל בעצמו. מה גם שיתכן שהמשיב לא ירוויח עד למועד ההכרעה בתובענה הכספית די כספים מהופעותיו שיכסו את הסכום אותו סבורה המבקשת כי חב לה בגין שירותיה.

איני מקבלת את בקשתה זו של המבקשת. המבקשת עתרה במסגרת התובענה לארבעה סעדים:

-          אכיפת ההסכם.

-          הצהרה כי היא היחידה הרשאית למכור או לשווק את הופעות המשיב.

-          להורות למשיבים להעביר לה את מלוא המסמכים אודות התקשרויות שהתבצעו או שעתידות להתבצע שלא באמצעותה לשיווק הופעות המשיב.

-          להורות למשיבים למסור באמצעות תצהיר את פירוט ההכנסות שהתקבלו על ידם מהופעות המשיב.

עניינו רואות כי המבקשת לא עתרה לסעד כספי במסגרת כתב התביעה ואף ציינה מפורשות כי התובענה היא " המרצת פתיחה לרבות מתן חשבונות (ללא סעד כספי)". לו חפצה המבקשת לתבוע סעדים כספיים היתה מתכבדת ועושה כן, אך משלא עשתה כן לא ניתן להגיש עתה, במסגרת בקשה מאוחרת לפסק הדין, בקשה לפיצוי כספי.

הרביעית, בקשה לשומת הוצאות - המבקשת מלינה על גובה ההוצאות שנפסקו לטובתה ומבקשת שיותר לה להגיש פסיקתה לחתימתי בה יפורטו הוצאותיה בניהול התיק.

אין מדובר בטעות סופר ולכן אין מקום להידרש שוב לסוגיה זו והבקשה נדחית.

ניתנה היום,  ב' חשון תשע"ד, 06 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: